אם נבחן את גבורתו הצבאית של טרומפלדור בשני הקשרים שונים, נראה כי ייתכן שהיה פטריוט סדרתי: מסתבר שאהב כל כך את עצם הרעיון של האומה, שהיה מוכן בשמחה להקריב את עצמו למען שתי היסטוריות, שתי שפות שונות, שני עמים שונים.
כיום אנחנו נרגשים יותר מההקרבה של אלה שלא רוצים למות, מאשר מהקרבתם של אלה שמאמצים בלהיטות את הצו שעליהם למות.
אם נבחן את גבורתו הצבאית של טרומפלדור בשני הקשרים שונים, נראה כי ייתכן שהיה פטריוט סדרתי: מסתבר שאהב כל כך את עצם הרעיון של האומה, שהיה מוכן בשמחה להקריב את עצמו למען שתי היסטוריות, שתי שפות שונות, שני עמים שונים. להיטותו להקריב את עצמו מעוררת חשד, לא הערצה. כיום אנחנו נרגשים יותר מההקרבה של אלה שלא רוצים למות, מאשר מהקרבתם של אלה שמאמצים בלהיטות את הצו שעליהם למות.
באירופה שנחרבה בשתי מלחמות עולם, ובעידן גלובלי בו עוצמת האומה קלושה, רבים לא חשים אהדה לגיבורים הצבאיים. למה הם חשובים בכל זאת