הבזקים
הוא מראה שכסף לא יכול לעשות אותנו מאושרים, ומתבונן באלו אשר מוצאים הנאה וסיפוק מתמשכים בפעילויות שמביאות למצב של "זרימה".  
תיאורית הזרימה

TED Talks: מיכיי צ'יקסנטמכיי שואל "מה עושה את החיים לכדאיים לחיות?"

גורם מפרסם: אתר TED Talks
מחבר: Csikszentmihalyi, M.
תאריך: 23.03.2012

TED Talks:  מיכיי צ'יקסנטמכיי שואל "מה עושה את החיים לכדאיים לחיות?" הוא מראה שכסף לא יכול לעשות אותנו מאושרים, ומתבונן באלו אשר מוצאים הנאה וסיפוק מתמשכים בפעילויות שמביאות למצב של "זרימה".  

פרופסור מיכיי צ'יקסנטמכיי הוא אבי תפיסת "הזרימה" בפסיכולוגיה בכלל ובפסיכולוגיה החיובית בפרט. הוא מלמד פסיכולוגיה וקורסים מתקדמים בניהול ב Claremont Graduate University בארה"ב.  בנוסף לכך פרופסור  מיכיי צ'יקסנטמכיי הוא גם המנהל והחוקר הראשי של  Quality of Life Research Center

 מיכיי צ'יקסנטמכיי הוא האדם העומד מאחורי תיאוריית הזרימה. הוא החל לחקור את הנושא לאחר שבילדותו נחשף לזוועות מלחמת העולם השנייה והבין עד כמה מעט הם האנשים המסוגלים להתמודד עם טרגדיות המלחמה ועד כמה מעט מהם הצליחו לדמות חיים נורמליים, גם כאשר כל שהיה להם נהרס בזמן המלחמה.

 צ'יקסנטמכיי החל להתעניין בהבנה מה תרם לחיים שהיה כל כך שווה לחיות אותם. הוא חקר את הנושא במשך שנים רבות וערך ראיונות עם למעלה מ- 8,000 אנשים הנהנים מעבודתם ומצא כי קיימים 8 מרכיבים המתקיימים כאשר האדם נצא בזרימה.

 בזמן הפעילות, האדם צריך להיות מעורב באופן מוחלט בפעילות המאתגרת הדורשת מיומנות מתאימה ועליו להתרכז בעשייתו תוך שהוא משלב בין הפעילות למודעות. על הפעילות להיות ברורה היטב לאדם ועליו לדעת מהן מטרות הפעילות, שכן קבלת המשוב היא מיידית וכל הוא יודע מה עליו לעשות בכל רגע ורגע נתון. האדם יודע שלמרות שהפעילות קשה, היא ברת עשיה והוא משקיע את כל כולו על מנת להשיג את המטרה וזאת מבלי לשים לב כי תחושת הזמן מטשטשת וכך האדם מרגיש כחלק ממשהו גדול יותר.

 הסיפוק מהתרכזות מוחלטת בעבודה הוא מקור מוטיבציה רב עוצמה. בכדי להשיג את "חווית הזרימה" יש לעמוד מול אתגר שמידת הקושי שלו אינה עולה על המיומנויות הנדרשות להתמודד עמו. יכולת גדולה מהאתגר תוביל לשעמום ויכולת פחותה תוביל לחרדה וכשלון. איזון בין רמת המיומנות לאתגר תורמת למוטיבציה ולזרימה – השתקעות מוחלטת בעבודה.

קישור

מיכיי צ'יקסנטמכיי על זרימה | Video on TED.com

 למידע נוסף

כאשר אנחנו נוכחים בהווה, אנו במצב של  זרימה – flow state:

מומחים מגדירים "זרימה" (flow) כ"מצב מנטאלי של פעולה, שבו האדם שקוע לחלוטין במה שהוא עושה, מתוך תחושה של אנרגיה ממוקדת, מעורבות מלאה, והצלחה בתהליך הפעולה".

זרימה היא מוטיבציה ממוקדת לחלוטין, המבטאת רתימה של הרגשות לשרות הביצועים והלמידה. ב"זרימה" הרגשות לא רק מוכלים או מתועלים, הם גם חיוביים, אנרגטיים ומיושרים עם המשימה העומדת על הפרק.

 פרופסור Csikszentmihalyi,(לשעבר ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת שיקגו), הגדיר 9 גורמים המלווים את חוויית ה"זרימה":

  1. יעדים ברורים – יעדים ברי השגה ומאתגרים, שנמצאים בהלימה עם היכולות והכישורים.
  2. ריכוז גבוה – רמת ריכוז גבוהה הממוקדת בתחום מוגדר שאליו מכוונת תשומת הלב
  3. אובדן תחושה של ה"עצמי" הנפרד – התמזגות עם הפעולה ועם המודעות.
  4. שינוי בתחושת זמן – החוויה הסובייקטיבית של הזמן משתנה.
  5. משוב ישיר ומיידי – במהלך הפעילות ההצלחות והכישלונות הינם גלויים לעין, כך שניתן להתאים את ההתנהגות לפי הצורך.
  6. איזון בין רמת היכולת לבין האתגר – הפעילות אינה קלה מידי ואינה קשה מידי.
  7. תחושת שליטה עצמית – על הסיטואציה ועל הפעילות.
  8. הפעילות מעניקה תגמול פנימי – כך שאין מאמץ בפעילות.
  9. אנשים שוקעים בפעילות – כך שמיקוד המודעות מצטמצם לפעילות עצמה, ויש התמזגות עם הפעילות.

 ראה גם :

תאוריית ה-Flow וחשיבותה גם בחינוך ובלמידה מתוקשבת

 Flow (psychology

רקע

הפסיכולוגיה החיובית מתייחסת להתנסויות הסובייקטיביות של האדם, לרווחתו הנפשית, לשביעות הרצון שלו מחייו בעבר, לתקווה ולאופטימיות שלו כלפי העתיד, וליכולת שלו "לזרום" ולהיות מאושר בהווה. זרם זה הדגיש את הצורך לעזור לאדם לפתח את האושר שהוא חווה.  במקום להתמקד בהפחתת הפתולוגיה ניתן להתמקד בהגברת האושר. Keyes et al (2008)  מדגישים שהאושר הנו למעשה היכולת להשיג רווחה נפשית גבוהה וזו כוללת הן היבט הקוגניטיבי והן  יכולת לביטוי רגשות חיוביים.

elgiman and Csikszentmihalyi (2000 , מדגישים שהפסיכולוגיה החיובית מהווה מכשיר יעיל להפחתת מצוקות בקרב בני אדם. בעקבותיהם, מוצע שגם דרך התמקדות בכוחות (ולא רק בפתולוגיה) ניתן להפחית את הלחץ ובכך להגביר את האושר Seligman, Steen, Park, & Peterson, 2005). ).

 Keyes, C. L., Wissing, M., Potgieter, J. P., Temane, M., Kruger, A., & van Rooy, S. (2008). Evaluation of the mental health continuum–short form (MHC– SF) in Setswana-speaking South Africans. Clinical Psychology and Psychotherapy, 15, 181-192. 

Seligman, M. E. P., Steen, T. A., Park, N., & Peterson, C. (2005). Positive psychology

          progress: Empirical validation of interventions. American Psychologist, 60, 410-421

 Seligman, M.E.P., & Csikszentmihalyi, M. (2000). Positive psychology: An introduction. American Psychologist, 55, 5-14.

Seligman, M. E. P., Steen, T. A., Park, N., & Peterson, C. (2005). Positive psychology

          progress: Empirical validation of interventions. American Psychologist, 60, 410-421

 ראה גם :

באושר ובאושר ( ד"ר טל בן שחר, הוצאת מטר , 2008 )
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות.
הרשמה ללקט
דוא"ל
* להסרה
במבט לאחור
רשימת קטגוריות מלאה
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים
אנשים פשוטים
אפשר גם אחרת
יוצאי הדופן והמיוחדים
אנשים , מחשבים ואינטרנט
קיבוצים ואנשי ההתיישבות
החברה החרדית
עולים חדשים ועולים ותיקים
עובדים זרים
תרמילאים ומטיילים
קשישים
אנשים והקונפליקט הישראלי-ערבי
בני נוער וצעירים
אנשים והמצב הכלכלי
סיפורי התמודדות
גמלאים
מגזר ערבי
מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
רפואה משלימה
רפואה אלטרנטיבית
הבריאות שלך
מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
מחקרים ועיונים בחינוך
מחקרים ועיונים בספרות
מחקרים ועיונים בהיסטוריה
מחקרים ועיונים בדמוגרפיה
מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
אנשים בעת העתיקה
ילדים , אמהות, הורים ומשפחה
יזמים, אנשי עסקים ואנשי היי-טק
ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
שכול
ניצולי שואה
סרטי תעודה
ספרים חדשים
מדעים ואנשים
אנשים , מזון ותזונה
אנשים, טבע וסביבה
אנשים במרחב הניהול
הרהורים ומחשבות
שיטות אימון
מחקרים ועיונים בקרימונולוגיה
סקירות מחלקת איסוף בפורטל הגורם האנושי

אודות  |   צרו קשר  |   שלחו קישור  |   RSS  |   אתר צמתי מידע
נבנה ע"י אפוק