לפרדוקס איסטרלינג יש השלכות ברורות ומרחיקות לכת. למרות שכל היחידים רוצים לצמוח ולגדול, לצמיחה עצמה אין השפעה אמיתית על האושר של אותם יחידים. הם, כלומר אנחנו, טועים ומשקיעים את האנרגייה שלנו בייצור הדבר הלא נכון.
פרדוקס איסטרלינג מתאר מצב בו בעלי הכנסה גבוהה מדווחים שהם מאושרים יותר (בממוצע) מבעלי הכנסה נמוכה, למרות שהשוואה בין מדינית והיסטורית מראה שעלייה בהכנסה לנפש אינה מלווה בעלייה באושר הממוצע באוכלוסיה. הרעיון הזה תואר על ידי הכלכלן ריצ'רד איסטרלינג במאמר רב השפעה בשנת 1974 (PDF]. ).
לפרדוקס איסטרלינג יש השלכות ברורות ומרחיקות לכת. למרות שכל היחידים רוצים לצמוח ולגדול, לצמיחה עצמה אין השפעה אמיתית על האושר של אותם יחידים. הם, כלומר אנחנו, טועים ומשקיעים את האנרגייה שלנו בייצור הדבר הלא נכון. עד כמה שהבנתי הכלכלית המועטה מגיעה, כמעט בכל מקום היום המדיניות הכלכלית נשענת על התפיסה שצמיחה היא דבר טוב. אבל אם הצמיחה לא מובילה להגדלת האושר בשביל מה היא בכלל טובה? אולי היה עדיף לשאוף למודל אחר, יציב יותר, בו מושם דגש על דברים שכן מגדילים את האושר. למשל, ביטחון, יציבות, אתוס משותף, או ערבות הדדית.