ג'ון לילנד, ניו יורק טיימס
כמעט בכל פעם שמאמצים ילד, ההורים החדשים מקבלים את העובדה שמזלם שפר עליהם בגלל הקשיים שבהם נתקלו הוריו הביולוגיים של הילד בחייהם. לכך נוספת המחשבה כי ההורים הביולוגיים אינם עוד בין החיים או בחרו למסור את הילד לאימוץ, כדי שזה ייהנה מחיים טובים יותר מאלה שהם יכלו לספק לו.
ב-5 באוגוסט פרסם הניו יורק טיימס כתבה מסין, שכללה חדשות שזעזעו הורים מאמצים רבים: פקידי ממשלה במחוז הונאן שבדרום סין, גזלו תינוקות מהוריהם ומכרו אותם במה שהעיתון כינה "שוק שחור רווחי עד מאוד של סחר בילדים".
החדשות הללו, שהיו האחרונות שהתקבלו בזרזיף אטי של דיווחים, תיארו סחר בילדים חטופים, והגיעו לקהילות המלוכדות של משפחות שאימצו ילדים בסין, רבות מהן באזור ניו יורק. אצל כמה מהן התעוררה תהייה מסויטת: מה אם הילד שלי נלקח מהוריו בכפייה?
שאלה זו גוררת עוד שאלות בלתי נמנעות: מה צריכים ההורים המאמצים לעשות? האם עליהם לנסות למצוא את ההורים הביולוגיים? ונניח שיצליחו, מה אז?
סקוט מאייר, שאימץ עם אשתו ילדה מסין ב-2007, אומר שהשלכות הכתבה הכו אותו בתדהמה. "לא יכולתי לחשוב בהיגיון", אמר מאייר, שבתו קשי בת חמש.
לכתבה בעיתון "הארץ"
אימוץ חמוץ-מתוק
דיווחים חדשים על סחר בילדים בסין טורדים את מנוחתן של המשפחות המאמצות בארה"ב
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 