מה כל כך מקסים בקיי ג'יימיסון? מה שמקסים בה זו הכנות, היכולת לגעת בכאב מחד ובהתרוממות הרוח מאידך. מדובר על פסיכולוגית אשר בעצמה התמודדה עם הפרעה בי-פולארית וגם כתבה על כך מספר ספרים. בשנים האחרונות היא כבר לא שקועה בהפרעה אלא דווקא חוקרת וכותבת על רגעי האושר או רגעי התרוממות הרוח בחיים.
המסר העיקרי של ג'יימיסון מתייחס לחדוות החיים כ"רגש שופע, מלא חיים, תוסס. היא קינטית וחסרת מעצורים, משמחת בלתי ניתנת לדיכוי. היא אינה אושר אם כי היא גובלת בו. ביסודו של דבר זהו מצב של חוסר מנוחה, מעין גאות. בהחלט אין זו תחושה שקטה של שביעות רצון: התרוממות הרוח מזנקת מבעבעת ומציפה...אך התרוממות הרוח ושמחת החיים היא עניין שברירי. כמו שפע בועות די בשמץ בקורת כדי לקטוע את המנגינה או לנעוץ מקל בגלגלים."