האם עושר רב מביא עמו תחושה של הגשמה עצמית? לפי מחקר מקיף שנעשה בבוסטון קולג' התשובה היא לא. לראשונה, דובבו חוקרים את העשירים ביותר - אנשים שהונם מוערך ב-25 מיליון דולר - לדבר באופן גלוי על חייהם. התוצאה היא רשימת חרדות ארוכה להפתיע: תחושת בידוד, חששות בענייני עבודה ואהבה, ובעיקר, דאגה לילדים.
המאמר מדווח על מחקר בארה"ב שנועד לבדוק כיצד העשירים האמריקאים חושבים וחיים, ובאופן ספציפי יותר, כיצד, מתי ובאיזו מידה הם מבצעים את המעבר מצבירת הון לתרומתו. הפרויקט הניב את אחד המסמכים המרתקים בהיסטוריה של המרכז: סקר שהזמין את העשירים ביותר לכתוב בחופשיות על האופן שבו עיצב העושר את חייהם ואת חיי ילדיהם. תחת מגן האנונימיות, חיברו המשתתפים רשימות בנות כמה מילים ועד כמה עמודים שבהן דיווחו באופן חופשי על הכמוסים שבפחדים, על התקוות והחרדות.
הנושא שהכי מדאיג את הסופר-עשירים, כמעט ללא יוצא מן הכלל, הוא הילדים שלהם. רבים חשים הקלה משום שהחינוך של ילדיהם מובטח, אך מודאגים מכך שהכסף ידכא בהם את יצר השאפתנות. כשיש כסף, "קיים סיכון שהילדים יקבלו תמונה מעוותת של העולם", כותב אחד המשתתפים. משתתף אחר מודאג ש"כסף יכול לקלקל אותם - לתת להם תחושה של זכויות יתר; למנוע מהם לפתח רגשות כמו אמפתיה וחמלה".
למאמר המלא בעיתון "הארץ"