מחוויותיה האישיות של פסיכולוגית ומאמנת שגדלה לאם פסיכואנליטיקאית. "לעתים הייתי הולכת עם אמי למכון הפסיכואנליטי בירושלים. שם, בבניין המיוחד בעל שני גרמי המדרגות החגיגיים, היה שורר תמיד קור. [...] לאחר כמה שנים, בלי לתכנן, מצאתי את עצמי בבית ספר לאימון. שבה את לבי הרעיון לפיו המאמן אינו מתנשא, אינו מסתורי, אינו מסתתר. [...] כיום אני מאמינה כי יש מקום לכל סוגי ההתערבויות והעזרה במקצועות התמיכה."