העריק

 סמל ג'ון פטריק קופר הגיע ארצה כחייל בצבא הבריטי, אבל אז החליט לערוק ולהישאר כאן

 סמל ג'ון פטריק קופר שירת בצבא הבריטי בארץ וערק ממנו ב-1948. הוא התגייס לצה"ל, לחם בגבורה במלחמת העצמאות, ואף שקיבל חנינה מממשלת בריטניה נשאר כאן עד מותו, מבלי לפגוש שוב את בני משפחתו. חבריו, מכריו ובת זוגו הישראלית מספרים על האיש, שהיה שתיין וחסר יכולת להתמיד בעבודה, אבל גם עדין, אצילי, מסור ונדיב.

 ב-2 ביולי 48' חויל ג'ון פטריק קופר והוצב בחטיבה 8 שעליה פיקד יצחק שדה. פאדי צורף לפלוגה ב' בגדוד 89, שהיתה מורכבת מיוצאי גדנ"ע מהשרון ומעמק חפר וממחלקה של זרים, בהם מתנדבים מיפן, סין, אמריקה הדרומית ואפילו אינדונזי אחד, וגם סקוטים ואנגלים. למפקד הפלוגה, עקיבא סער, נאמר שפאדי היה שוטר במשטרה הבריטית שערק והתנדב לגדוד. פאדי סיפר לסער על ההתקפה על שיירת "הדסה" שבעטיה החליט לערוק ו"להתגייס לקומנדו".

פאדי נהג בזחל"ם המפקדה של הפלוגה והשתתף במבצע דני בכיבוש הכפרים קולה וטירה, ובפשיטה על לוד. מפקד הגדוד היה משה דיין. סגנו, יוחנן פלץ, כיום בן 87, מתגורר בבית נאה בשכונת גני יהודה בסביון. "אני וחיילי גדוד 89 כבשנו את המקום הזה ב-48'", אמר בגאווה.

פלץ זוכר את קופר בחיבה. "הוא היה טיפוס של זאב בודד. משום מה הוא אימץ את הנושא היהודי, לפעמים הוא היה יותר פטריוטי מישראלים. הוא היה יפה תואר והיו לו הרבה בחורות והוא למד עברית. הוא כתב אז הרבה להוריו באנגליה. הוא סיפר לי על ילדותו באירלנד. הוא לא אהב אנגלים. הוא היה אנטי אינגליש ואנטי אינגלנד. הוא ראה באנגלים כובשים. הוא היה חייל באישיותו, אהב חיי צבא, את הסדר ואת המשמעת. פאדי היה טיפוס. מצד אחד הוא כתב למשפחה ובעיקר לאמו, ומצד שני החיים הרגשיים שלו היו כאן בארץ".

 חלפו יותר מ-40 שנה מאז מותו של קופר ודליה למדני עדיין שומרת כל פיסת נייר, כל מכתב, תצלום או עדות, שקשורים באיש. הכל מסודר כבארכיון מקצועי.

הם הכירו בשנת 64'. למדני היתה בת 33, גרושה ואם לילדה בת שש. הוא היה רווק בן 40. חבר של חבר הזמין אותה לבלות בבר "אדריאה", ברחוב פרישמן פינת דיזנגוף בתל אביב. "הוא היה שיכור, עליז וחסר דאגה ולא היה בו שום דבר שיכול היה לקסום לאשה שמעריכה גברים שאפשר לסמוך עליהם", היא אומרת. "הרגשתי שיש בו חופש אינסופי, מה שהיום הייתי מגדירה חסר שורשים. התגרשתי לאחר עשר שנות נישואים ונושא החופש העסיק אותי. הוא אמר שזו היתה אהבה ממבט ראשון.

 למאמר במוסף עיתון "הארץ"