בצורה אישית, אך לא אישית מידי; רגשית, אך לא רגשית מידי, ובעיקר הומוריסטית להפליא, מצליחה ערד לספר את הסיפור הקשה אותו חוותה שעה שטעות של אחות בבית החולים הובילה אותה למחוזות רחוקים וקשים. התמוטטותה של ערד לתוך תרדמת ארוכה, מיד לאחר לידת בנה, מציבה מראה מול בני משפחתה וחבריה, ומאלצת אותם להתמודד עם נבואות הזעם הרפואיות כמו גם עם החששות מפני העתיד. תיאור ההתמודדויות, נעשה מנקודת מבטה של ערד, המעידה על עצמה כמי ששמעה משך כל אותו הזמן את המתרחש סביבה, והוא מציג בפני הקורא נקודת מבט שונה על האופן בו אנו, כבני אדם, בוחרים להתמודד.
קישור 1
שבועיים לאחר לידת בנה היחיד, לבה של איריס נדם והיא צונחת על מדרגות ביתה. רגע לאחר הגשמת החלום הגדול - תינוק בריא, בן זוג אוהב ובית מטופח במושב - מגיע הרע מכול וקורע את השלווה לגזרים. דבר לא יהיה עוד כשהיה.
הדופק שב, אך הכרתה המבולבלת של איריס נותרת כלואה בעולם ביניים מסויט, בין עולם ההזיות המטורף שבולע אותה לבין המציאות היומיומית בבית החולים: המשפחה, המבקרים, הצוות המטפל. הרופאים מנבאים למשפחתה שמעתה תתקיים במוסדות המיועדים לאלה שאפסה כל תקווה להחלמתם.
ובמשך כל הזמן הזה איריס חשה ושומעת כמעט הכול.
ספר מקסים - סוג של יומן אישי אל נפש האדם: דווקא כי אין סודות ואין מחסומים.
המחברת, איריס ערד, שמה הכול על השולחן: מחשבות, פחדים, חששות, הצלחות, החלטות.
אני לא מסוגלת לפעמיים להיות כל-כך כנה ופתוחה עם האנשים שאני כה אוהבת והנה מגיעה איריס ערד ועושה זאת בספר, שחור על גבי לבן ופרוסת זאת על 180 עמודים.
קישור 2
קישור 3