"במרבית המקרים, הילדים, שהם חכמים ורגישים יותר משנדמה לנו, מסוגלים לקרוא באופן אינטואיטיבי את המציאות הרגשית השוררת בבית. כשהוריהם עצובים, מתוחים, כועסים, טרודים ודואגים, הילדים חשים זאת דרך הערוצים הלא מילוליים, הם מבינים שמשהו קורה.
"ומכאן שהניסיון להשאירם מחוץ לתמונה עלול לגבות מחיר יקר. הילד שמרגיש שמשהו קורה ואינו מקבל מהוריו הסבר, עלול לפתח בדמיונו תרחיש בעל מאפיינים קטסטרופליים, גדול ומאיים בהרבה ממה שקורה במציאות, מה שעלול לגרום לו תחושת חרדה עמוקה".