ד"ר רועי כהן קדוש מאוניברסיטת אוקספורד, חוקר, בין השאר, קוגניציה מספרית ואת הרכישה של הבנה מספרית, פונקציות של האונה הקודקודית במוח ואת תפקידן בייצוג מספרי ובקנה מידה. עיקר העניין שלו, על פי העמוד שלו ב-Oxford Neuroscience, הוא בהבנת המבנים במוח והתהליכים במוח שמאפשרים תפיסה, ייצוג, למידה ושימוש במידע מספרי בפרט ומידע שקשור לגדלים ולקנה מידה בכלל.
במחקר המדובר נתנו לקבוצה קטנה בת 15 סטודנטים בגילאים 20-21 ללמוד סמלים שמייצגים ערכים מספריים שונים. נמדדו הזמנים כדי לבדוק כמה מהר וכמה מדויק יוכלו המתנדבים להשלים פתרון סדרה של חידות מתמטיות שמבוססות על אותם הסמלים. המתנדבים קיבלו לעיתים אינבו (פלסבו) ולעיתים זרם חשמלי של מיליאמפר אחד מימין לשמאל או משמאל לימין באונה הקודקודית של מוחם. הנחת יסוד במחקר היא שהאונה הקודקודית במוח אחראית על תפקודים מתמטיים שהכרחיים לצורך פתרון בעיות מתמטיות. התוצאות מראות שהמתנדבים שקיבלו עירור חשמלי מימין לשמאל הגיעו לביצועים טובים יותר במשימות לאחר מספר סדרות של ניסוי. לעומתם, אלה שקיבלו את העירור החשמלי משמאל לימין ביצעו באופן ניכר פחות טוב, עד כדי חיקוי תפקודם של ילדים בני 6. הקבוצה שקיבלה אינבו השיגה תוצאות שבין שתי הקבוצות שקיבלו את הזרמים.
שלמה יונה (מדען מחשבים וגם איש חינוך) כותב בבלוג שלו כי הוא מתקשה להבין כיצד ממצאים שנאספו על קבוצה כה קטנה מכה גלים כך. מה עוד שכלל אין זה ברור האם ההשפעה ממושכת או שאינה ממושכת ומהן ההשלכות הנוספות. כאמור, לא ברור שהתוצאות מובהקות ושהניסוי מייצג. דיון מעניין ותגובות מעניינות הופיעו בתגובה לכתבה ב-BBC והוא ממליץ לקרוא אותן.
למאמר המלא של שלמה יונה
מקור וקרדיט : הבלוג של שלמה יונה
הישגים גרועים בחשבון? מכות חשמל יכולות לעזור
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 