בעיקרו של דבר זהו ספר על גברים ועל גבריות, על בן מתבגר ואביו הנערץ, ועל הקיץ האחרון שבילו יחד. האהבה לאב איננה סנטימנטלית, אך את עוצמתה מציף כל עמוד בספר היפה הזה. כך למשל בקטע הבא: "מה שאני עושה, ועל כך מעולם לא סיפרתי לאיש, בכל פעם שאני צריך לעשות משהו שחורג ממשימות היומיום, אני עוצם את העיניים ומדמיין לעצמי כיצד אבי היה עושה זאת או כיצד ראיתי אותו עושה זאת, ואחר כך אני מחקה את התנועות שלו עד שאני נכנס לקצב הנכון והמשימה נפרשת לפני ומתבהרת" (עמ.71)." אם מישהו מאיתנו זקוק לטקסט ספרותי כדי ללמד על יחסי אב ובנו בגיל ההתבגרות, כולל ההתעוררות המינית והחוייה הגברית לסוגיה, פרופסור עמיה ליבליך מאוד ממליצה על ספר זה.