ספר הזיכרונות של סוזי אבן מלמד כי מאחורי הדימוי המתנשא והסנובי שדבק באבא אבן הסתתר ילד מפוחד שניסה להוכיח את עצמו לאמו.
ספרה של סוזי (שושנה), אלמנתו של אבא אבן, מי שהוגדר כדיפלומט מספר אחת של המדינה הצעירה, לימים שר בממשלות של בן גוריון, לוי אשכול וגולדה מאיר, ומי שהודח מצמרת המדינה ברגל גסה כשהיה אדם צעיר יחסית.
הספר מספר שני סיפורים. הראשון הוא הסיפור המרתק של משפחתה ונעוריה של הכותבת והסיפור השני הוא סיפורה כרעייתו של אבא אבן. סוזי אבן נולדה באסמעיליה, שהיא "עיר מצרית שנחשבה לאירופית שבערי מצרים", אבל שורשיה היו נעוצים לא במצרים אלא בארץ. הוריה, שמחה ולאה אמבש, נולדו בארץ ישראל בשנות ה-80 של המאה ה-19. אבן הדגישה כי בבית דיברו רק עברית "ולמעשה לא ידעתי שום שפה אחרת עד שהתחלתי ללכת לבית הספר" (שבו למדה צרפתית). הוריה חיו במצרים בשל סיבה אחת: עבודתו של אביה.