המציאות האכזרית של מלחמת השחרור חייבה שיתוף נשים בתפקידי לחימה, זאת בניגוד לעמדה הרשמית, הבן-גוריוניות, שייעדה את האשה לאמהות
מאת גלעד מלצר
כתב העת "עלי זית וחרב" הקדיש יותר מחצי הכרך העבה והמצוין לתיק "אשת חיל עברייה, עיונים בשירות נשים מהיישוב העברי במערכות הביטחון", ומשרטט תמונה מורכבת, נגועה בשוביניזם, ובוודאי שלא שוויונית. המציאות האכזרית של מלחמת השחרור חייבה שיתוף נשים בתפקידי לחימה, זאת בניגוד לעמדה הרשמית, הבן-גוריוניות, שייעדה את האשה לאמהות
כ-4,000 מתוך כ-30 אלף מתנדבי היישוב העברי לצבא הבריטי היו נשים (גם במלחמת העולם השנייה, המלחמה הראשונה אי פעם שבה גויסו נשים באופן סדיר). הן היו קשריות, אחיות (לא ראשיות חלילה, בשביל זה צריך היה דם ומבטא בריטי), פקידות (אות לימים יבואו), מחסנאיות, אלחוטניות, מכונאיות מטוסים, מבשלות ושוטרות צבאיות. ה"אשמה" הפעם מוטלת על חוקי הגיוס וההשמה של צבא הוד מלכותו - לא לתפקידים קרביים בהגדרתם.
עלי זית וחרב: סוגיות בתולדות הביטחון של היישוב היהודי ומדינת ישראל. כרך י'. עורך: ניר מן. מו"ל: העמותה לחקר כוח המגן ע"ש ישראל גלילי והוצאת כרמל,
לסקירה המלאה בעיתון "הארץ" , מוסף הספרים השבועי