לא רק בני דור שני לשואה חסרים פרטים מדוייקים על מוצאם ועל דמויות הוריהם, אלא שכולנו נידונים לבורות ולעיוורון כשאנו מנסים להסתכל נכוחה על הורינו. מה שלא יהיו הסבריהם של פסיכולוגים קליניים, כל אחד לפי התיאוריה שהוא מחזיק בה . לדעת פרופסור עמיה ליבליך זוהי עובדה שאין ממנה מנוס, פער הדורות הזה הוא גורלנו. יש מסך המפריע לנו לראות את ההורים כפי שהיו באמת, והרחקת המסך היא מטלה קשה המושגת רק לעיתים רחוקות.
"לפני ימים אחדים פורסמה רשימה שלי ב"הארץ -ספרים" על ספרה של ליזי דורון "ויום אחד עוד ניפגש". הספר האוטוביוגרפי הזה עוסק בחוויותיה של הגיבורה, 'דור שני' לשואה, המנסה לגלות את עברה ובעיקר את נסיבות היעלמותו של אביה. בעוד שזוהי העלילה המרכזית בסיפור...."