האם יכולה אהבה להתמיד? גורל הרומנטיקה לאורך זמן
סטיבן א' מיטשל
בספר, מיטשל מראה כי הרומנטיקה אינה בהכרח מתפוגגת ביחסים ארוכי טווח, אלא דווקא נעשית יותר ויותר מסוכנת. הוא קושר את הסיבות להתפוגגותה בראש ובראשונה למאמצים הגנתיים להימנע מהסכנה הבלתי נמנעת שבה... למשל, מיטשל מתאר כיצד אנו משלים עצמנו לחשוב כי בני זוגנו צפויים וידועים לנו על מנת שלא ל לגלות עד כמה הם בלתי צפויים לנו, ולכן עד כמה תלותנו בהם מסוכנת. במילותיו הכה קרובות לחוויה של מיטשל: "אם אני חושק בך, אדם של ממש, ואם אני כמהה ליותר ממגע מיני...- אני עלול להיות בצרה גדולה. למעשה אין מפלט מצרה גדולה! מאחר שהדבר אותו אני רוצה ממך עושה אותי תלוי בך, עושה אותי בן ערובה לרגשותיך כלפי" ע"מ 132). לכן, אנו מעדיפים, אליבא דמיטשל, לשכנע את עצמנו כי בני זוגנו הינם מוכרים וצפויים, ואף חסרי ערך, ובלבד שלא לטול סיכון ולחשוב כי הם ברי ערך, אך לא צפויים ולא ניתנים לשליטתנו, ולכן גם הם עלולים לנטוש אותנו. ההיכרות המעמיקה עם בן הזוג משמשת כדי לזהות וליחס להם די תכונות מרגיזות ופגמים (אגב "שיחות נשים") אולם על פי מיטשל, המוטיבציה האמיתית לעיסוק בחסרונותיהם היא להימנע מקרבה.
סטיבן א' מיטשל (1946-2000) היה תיאורטיקן פסיכואנליטי משפיע, הנשיא הראשון של הארגון הבינלאומי לפסיכואנליזה התיחסותית, והעורך המייסד של כתב העת Psychoanalytic Dialogues. ספר זה הינו אחת משתי יצירותיו האחרונות של מיטשל, והוא התפרסם רק לאחר מותו הפתאומי (בהיותו בן 54) על ידי אלמנתו, מרגרט בלאק. הספר פונה לקהל הרחב (וגם לאנשי מקצוע) ומתייחס לנושאים אנושיים אוניברסליים, ובעיקר לקשר, יחסים, מיניות, רומנטיקה, אהבה, הצורך בביטחון, זעם, אשמה, רחמים עצמיים וחיוניות.
סקירת ספר מאת: יעל איתי פק