הצורך בהערצה הוא טבעי ונורמלי בהתפתחות תקינה של הילד. על פי קוהוט, כל ילד עובר שלב נרקיסיסטי שבו הוא מאמין שהוא כל יכול (למשל, ילד שעוטה גלימה של סופרמן ומתחיל "להתעופף" בבית).
מידה מסויימת של תחושת גדלות ("נרקיסיזם בריא") היא חיונית ותאפשר לילד להתמודד בהצלחה עם משימות לאורך חייו הבוגרים.
אולם, אנשים שלא חוו את התחושות הבריאות הללו בילדות, עלולים להישאר עם תחושת עצמי פגועה וחסרה, אותה הם ינסו למלא באמצעות האדרה עצמית בלתי מציאותית.
רובנו זקוקים לפידבקים ומוכנים להתאמץ בכדי להשיג הערכה, מחמאות וחיזוקים חיוביים מהאנשים הסובבים אותנו.אולם קיים קושי ממשי כאשר הצורך בחיזוקים הוא קיצוני ותפיסת העצמי מושתתת כמעט באופן בלעדי על חיזוקים מהאחר. במקרים כאלה, תיתכן יכולת לקויה של האדם להתמודד עם חוויות של משבר, אובדן או דחייה. כמו כן, התפקוד בעולם העבודה ובמערכות יחסים בהן מעורב האדם עלולות להינזק פעם אחר פעם.
למאמר המלא של הפסיכולוגית מאיה שפילמן
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 