"בגיל 43 - בארצות שמכנים מתוקנות - עוסקים מרצים לספרות בהרצאותיהם ובמחקריהם. הם עושים זאת בין כותלי המכללות. הם אינם עולים על רמה זרועה סלעי בזלת שטרם נחלצה מעבותות חורף הררי כדי להביא תרבות לחיילים. הם אינם מוצאים את מותם בהפגזות. למרבה הצער איננו מדינה מתוקנת. אחרת לא היינו מאבדים מרצים לספרות שכוכבם דרך בשמי החקר האקדמי במלחמות מחץ ובמלחמות התשה. אחרת לא היינו מגירים את דמם של מיטב בנינו, אם מרצים ואם שאינם מרצים, במלחמות" |