חדור הכרה, כי הוא מתעד את כליון עמו, סיכן שמחהגוטרמן את חייו ברשמו על פיסות נייר ארוכות את המתרחש לנגד עיניו בשואה. בהתבוננות מדויקת ונעדרת פאתוס מגולל המחבר את פרשת ייסוריה של קהילת פלוצק בפולין. על החרדות בטרם פרוץ המלחמה, כניסת הגרמנים, דרך הייסורים הארוכה של התעללות והשפלה, ועד לגירוש הכללי אל מחנות ההשמדה.
את פיסות הנייר, הכתובות ביידיש, בכתב צפוף הגודש את שני צדדיהן, טמן המחבר בתוך בקבוקים שאותם החביא לאחר מכן במקומות שבהם הסתתר. שמחה גוטרמן הסתפח אל המחתרת הפולנית ונפל בקרב בוורשה. אחד מהבקבוקים נתגלה אחרי המלחמה, וכעבור שנים רבות נמסר למכון ההיסטורי היהודי בוורשה. סיפור חשיפתו של כתב היד ונדודיו לאחר המלחמה, הוא עניין מרתק בפני עצמו.
הספר פורסם ביידיש, תורגם לחמש שפות וזכה לשבחי הביקורת. את הספר אייר יעקב גוטרמן, בנו של המחבר שניצל יחד עם אמו הודות למסתור אצל גויים. קישור
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 