טיפול פסיכולוגי במבוגרים עם הפרעת קשב (ADHD) - שילוב בין גישות שונות; או: איך להושיב היפראקטיבי על ספת הפסיכולוג
מאת נעמה איגרא
הורים רבים מכירים את התמונה הבאה: המורה מדווחת שהילד מתקשה לשמור על ריכוז בכיתה, מתנועע בחוסר נחת בכיסא, מפריע ולא מצליח להשתלב בשיעור. במצב כזה, במרבית המקרים, תמליץ יועצת ביה"ס על אבחון פסיכולוגי על מנת לבחון חשד להפרעת קשב וריכוז. הצורך לספק מענה מיידי לבעיות השתלבות של ילדים במערכת החינוך, והמודעות הגוברת לנושא הפרעות הקשב והריכוז, יוצרים בעשור האחרון עלייה משמעותית בשיעור הילדים שמאובחן ומטופל, מבין אלה הסובלים מההפרעה.
ומה עם המבוגרים? במקביל לניסיונות להקיף ולשפר את הטיפול בילדים, נזנח העיסוק במי שהתבגרו דור אחד לפני כן. לפי מחקרים בארה"ב, שיעור המבוגרים הסובלים מסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז הוא כ- 5%. ואולם מבוגרים רבים הלוקים בהפרעה זו, המכונה בשפה הרפואית ADHD, אינם מודעים לבעיה, מפני שהם חשים שכבר "התגברו" עליה. אדם מבוגר מתקשה להודות בכלל בבעיה לאחר שהצליח, למרות קיומה, לסיים זה מכבר לא רק את בית הספר, אלא גם את הצבא ואפילו את האוניברסיטה. הגיל, המשקעים הרגשיים שנושא עימו מבוגר שהיה ילד "שונה", וההרגלים שפיתח על מנת "לפצות" על הפרעת הקשב ולהסתירה, מונעים ממנו להכיר בה כבעיה שדורשת טיפול.
יחד עם זאת, מבוגרים שאכן פונים לטיפול סביב הפרעות קשב וריכוז מסוגלים לשפר את איכות חייהם באופן ניכר. בשנים האחרונות מתפשטת ההכרה שישנה חשיבות רבה לטיפול כזה, אשר מציב מספר אתגרים ייחודיים הן בפני המטופל והן בפני המטפל. להלן יוצג שילוב של מספר גישות שיוצרות יחד טיפול ייחודי כזה. קישור
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 