המדיניות של צה"ל היא לתת את הנשק להורים שמות בנם קשור בפעילות מבצעית. עם הזמן חל שינוי בהתייחסות של הצבא וניתן יותר דגש למה שהמשפחות רוצות. צה"ל עדיין חורת על דגלו את האחידות והשוויון, אבל יש הבנה שהבן לא היה רק של צה"ל, אלא גם בן של ההורים.
יותר ויותר הורים שכולים מבקשים בשנים האחרונות מצה"ל את הנשק האישי של בנם, כדי להתמודד עם האובדן. משפחת איינהורן, למשל, לא הסתפקה ברובה של יהונתן, וקיבלה גם את מטול הרימונים שלו. אצל פרידה שטיינברגר מזכירה המתכת הקרה את חוויית המגע עם בנה איתי. זיכרון מפלדה.
בעשר השנים האחרונות רואים את זה יותר ויותר. המדיניות של צה"ל היא לתת את הנשק להורים שמות בנם קשור בפעילות מבצעית. עם הזמן חל שינוי בהתייחסות של הצבא וניתן יותר דגש למה שהמשפחות רוצות. צה"ל עדיין חורת על דגלו את האחידות והשוויון, אבל יש הבנה שהבן לא היה רק של צה"ל, אלא גם בן של ההורים.