לתגליתה של לוי מונטלצ'יני היה לא רק ערך מחקרי אלא גם, כפי שטענו חברי הוועדה שהעניקה לה פרס נובל, יישומים קליניים בעלי פוטנציאל אדיר במגוון תחומים. "התגלית פתחה שטחי מחקר חדשים בביולוגיה וברפואה באפשרה לחוקרים לגלות את סודות תהליך ההתמיינות - כיצד רקמות שונות כמו המוח, העור, השריר, השומן, הריאה ומערכת העיכול רוכשות את תכונותיהן הייחודיות המאפשרות להן לבצע את תפקידן". |