עם פתיחת שנת הלימודים, מגיעה לשיאה מגיפת האסתמה

מקור וקרדיט : פרופסור אשר טל, מוסף הבריאות השבועי של עיתון "הארץ"

בשביל מרבית הילדים, ספטמבר הוא חודש רווי התרגשות: החזרה לבית הספר, הפגישה עם החברים לכיתה, היכרויות חדשות ואפילו מורים חדשים - מעוררים התלהבות ועניין. אבל לכ-10% מהילדים, ספטמבר הוא בעיקר חודש של קשיי נשימה. בכל שנה מתרחשת בחודש זה מעין מגיפה של התקפי אסתמה, המלווה בעלייה משמעותית של פניות לחדרי מיון ולמרפאות ובאשפוזים של ילדים הסובלים מהתלקחות של המחלה. בשנים האחרונות מנסים החוקרים להבין את התופעה לעומקה, כדי להקל על אלפי הילדים המתקשים לתפקד דווקא בפתיחת שנת הלימודים.

אסתמה היא מחלה דלקתית כרונית, המאופיינת בחסימה של דרכי האוויר ובעלייה ברגישות היתר שלהן. הרגישות מתבטאת בכך שחשיפה לגירויים שונים - כמו נגיפים, אבק, אבקנים, עשן ומאמץ גופני - עלולה לגרום להתלקחות של האסתמה. שני המרכיבים העיקריים הגורמים לחסימה של דרכי האוויר הם דלקת, והתכווצות של שריר הסימפונות ("ברונכוספאזם").

מגיפת התקפי האסתמה בספטמבר מוכרת במדינות רבות בחצי הכדור הצפוני של כדור הארץ - ארצות הברית, בריטניה, מקסיקו, פינלנד, טרינידד, ישראל וקנדה. החוקרים הקנדיים מלקולם סירס וניל ג'ונסטון, שחקרו את הבעיה לעומקה, הגיעו לתובנה ש"מגיפת ספטמבר" נגרמת משילוב של כמה גורמים, ובהם חשיפה מוגברת לנגיפים, עלייה בלחץ הנפשי בעקבות החזרה לבית הספר והפחתה של הטיפול המניעתי בחודשי הקיץ.

לפי נתונים שנאספו בקנדה, כרבע מהתקפי האסתמה המצריכים אשפוז מתרחשים בספטמבר. שיא התלקחויות האסתמה הוא בשבוע ה-38 בשנה (בין 17 ל-23 בספטמבר), כלומר כשלושה שבועות לאחר תחילת הלימודים.

גם נתונים מישראל, שפורסמו לפני כעשר שנים על ידי פרופ' בן ציון גרטי ועמיתיו מהמרכז הרפואי לילדים "שניידר" בפתח תקוה, הראו ששיא האשפוזים והפניות למיון עקב התלקחות אסתמה היה בספטמבר. החוקרים הגיעו למסקנה כי אי אפשר להסביר את התופעה בגורמים כמו שינויי מזג אוויר, עלייה באלרגיות או זיהום אוויר. נתונים מהשנים האחרונות שאספו אותם חוקרים בשבעה בתי חולים בארץ, הציגו אותה תופעה.

רינו-וירוס בעלייה

זה מכבר ידוע, כי נגיפים, ובעיקר רינו-וירוס, הם מהגורמים השכיחים ביותר להתלקחות של אסתמה בילדים ובמבוגרים. זיהום ברינו-וירוס בילדים הוא אירוע שכיח ביותר בתחילת הסתיו. אצל כ-80% מהילדים הסובלים מצפצופים וקוצר נשימה אפשר לאתר את הרינו-וירוס (במבוגרים מגיע השיעור לכ-50%). מחקרים אפידמיולוגיים הראו כי ילדים בגיל בית ספר מפיצים את נגיף הרינו-וירוס בקרב בני משפחתם פי שלושה יותר ממבוגרים הנחשפים לנגיף במקום עבודתם.

ג'ונסטון ועמיתיו הראו במחקר שפורסם בשנת 2001, כי בקרב ילדים שסבלו מהתלקחות קשה של אסתמה, עד כדי צורך באשפוז, היתה שכיחות גבוהה בהרבה של זיהום ברינו-וירוס מאשר אצל ילדים עם התלקחויות אסתמה קלות שטופלו במרפאה. נתונים אלה מצביעים על התפקיד החשוב שממלא הזיהום הנגיפי, ובעיקר של הזיהום ברינו-וירוס, ב"מגיפת ספטמבר".

ההשערה שהלחץ הנפשי הנלווה לחזרה לבית הספר תורם להתלקחות האסתמה בספטמבר הועלתה לפני שנים, אבל קשה להוכיח אותה. בעבר סברו רבים כי אסתמה היא "מחלה פסיכוסומטית". כיום ברור שלחץ נפשי הוא רק אחד מהגורמים הרבים שעלולים לגרום להחמרה של אסתמה קיימת או להתלקחות המחלה. אין ספק שילדים רבים חשים לחץ נפשי עקב החזרה לבית הספר. עם זאת, תרומת הלחץ ל"מגיפת ספטמבר" איננה מוגדרת היטב.

בקנדה, בארה"ב ובישראל חוזרים ללימודים בשבוע הראשון של ספטמבר, בעוד שבסקוטלנד ובשוודיה הלימודים מתחילים כבר בשבוע השלישי של אוגוסט. בכל חמש המדינות, שיא ההתפרצות של "מגיפת ספטמבר" מגיע שבועיים עד שלושה שבועות אחרי החזרה לבית ספר. באוסטרליה ובניו זילנד חוזרים לבית הספר בפברואר, וגם שם נצפה שיא התלקחויות של אסתמה כשבועיים לאחר החזרה ללימודים. המסקנה היא שלמפגש בין הילדים באוטובוסים ובכיתות יש תפקיד חשוב בהתלקחות המחלה. אגב, התלקחות האסתמה בילדים מקדימה בשבוע-שבועיים את ההתלקחות במבוגרים יותר.

הגנה מופחתת

רופאים והורים רבים נוטים לנצל את חודשי הקיץ כדי להפחית את מינון התרופות למניעה שמקבלים הילדים הסובלים מאסתמה. השיעור הנמוך של זיהומים נגיפיים ותנאי מזג האוויר בקיץ הם כנראה חלק מהגורמים לרגיעה באסתמה בעונה זו. אבל הפחתת הטיפול המונע או הפסקתו עלולות לגרום לכך שהילדים יהיו פחות מוגנים דווקא בתחילת התקופה הקשה ביותר בשנה - הסתיו, מה שעלול לתרום ל"מגיפת ספטמבר".

במעקב שנעשה בקנדה, התברר כי באוגוסט יש שפל במתן מרשמים למשאפים של סטרואידים, ואילו לקראת סוף ספטמבר מספרם מגיע לשיא. ממצאים אלה עלו בכל שנה שנבדקה.

טיפול מונע אסתמה שניתן באופן עקבי באמצעות תכשירים נוגדי דלקת אמור להפחית את רגישות היתר של דרכי הנשימה ולשפר את ההגנה מפני התלקחות אסתמה. אם יש התלקחות, התערבות מוקדמת בעזרת סטרואידים לכמה ימים יכולה לקטוע את ההתלקחות. זו שיטה מוכרת ובדוקה, אבל מתן סטרואידים לתקופות קצרות, שביניהן יש הפסקות לא ארוכות, עלול לגרום תופעות לוואי לא רצויות, ולכן יש להמעיט בכך ככל האפשר. מחקרים חדשים מראים ששימוש במינון גבוה של סטרואידים בשאיפה במשך ימים ספורים יכול להקל על ילד הסובל מהתלקחות קלה של אסתמה גם ללא צורך בכדורים או בסירופ.

חידוש הטיפול המונע לקראת סוף הקיץ הוא בהחלט אפשרות שצריך לשקול בחיוב. צעד כזה עשוי להקטין את ממדיה של המגיפה. ג'ונסטון וחבריו בדקו אם אפשר למנוע את התופעה. במחקר שפורסם ב-2007 השתתפו 194 ילדים בני שנתיים עד 14, שלצד הטיפול השגרתי שלהם, קיבלו מ-1 בספטמבר עד 15 באוקטובר גם מונטלוקאסט (סינגולייר). הטיפול הפחית משמעותית את הביקורים הלא מתוכננים במרפאה ולירידה במספר הימים שבהם היתה החמרה באסתמה. השיפור היה גם בילדים שטופלו בסטרואידים בשאיפה לצורך מניעה וגם באלה שלא קיבלו אותם.

העמותה הישראלית "לנשום", בשיתוף עם איגודי רופאים שונים יזמה הפצת פוסטר במרפאות ובבתי הספר, המתריע על התופעה של החמרת האסתמה בספטמבר. ההמלצה היא להקפיד יותר על הטיפול המונע לאסתמה, שכולל תכשירי סטרואידים בשאיפה, נוגדי לויקוטריאנים או תכשירים המשלבים סטרואידים בשאיפה עם מרחיבי סימפונות. התרופות לטיפול מונע מאפשרות כיום שליטה טובה יותר בסימפטומים של אסתמה, וכך הן מסייעות במידה ניכרת לשיפור איכות החיים של הסובלים ממחלה כרונית זו. התאמת הטיפול לתקופות קשות היא אחד האתגרים העומדים לפני הרופאים, ההורים והילדים. הבנה טובה יותר של גורמי הסיכון תאפשר שליטה טובה יותר במחלה.

הכותב הוא מנהל מחלקת ילדים ב' ומרפאת ריאות ילדים במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה ויו"ר איגוד רופאי ריאות ילדים