מקור וקרדיט : מוסף הבריאות השבועי של עיתון "הארץ"
דום נשימה בשינה פוגע בחלק המוח האחראי לזיכרון.
החלק במוח המופקד על הזיכרון, מצטמצם כפי הנראה אצל אנשים הסובלים מדום נשימה בשינתם, עדות נוספת לכך שהפרעות שינה ונשימה עלולות להוות סכנה חמורה לבריאות.
הממצאים שנאספו בידי חוקרים באוניברסיטה של קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA), מצביעים בפעם הראשונה על כך שדום נשימה בשינה גורם אובדן רקמות באזורי המוח המופקדים על הזיכרון. בעוד שבעיות חשיבה ומיקוד של חולים הסובלים מהתופעה יוחסו בדרך כלל למחסור בשינה, הרי שנתוני מחקר זה מעידים על התחוללות משהו סמוי הרבה יותר.
"הממצאים שלנו מצביעים על כך שהפרעות נשימה בשינה עלולות לגרום נזק מוחי חמור שפוגע בזיכרון ובחשיבה", אמר מנהל המחקר, רונלד הרפר, פרופסור לנוירובילוגיה בבית הספר לרפואה דייוויד גפן באוניברסיטת UCLA. הנתונים התפרסמו בכתב העת "Neuroscience Letters".
תופעת דום נשימה בשינה מתרחשת כששרירי הגרון, החיך הרך והלשון משתחררים בשינה. הם חוסמים ומצרים את מעבר האוויר, הלשון מחליקה לאחור וחוסמת את מעבר החמצן לריאות. האדם הישן, המשווע לאוויר, מתעורר לרגע ונרדם שוב, במחזוריות, מאות פעמים בלילה. התוצאה היא נחירות רמות ועייפות כרונית בשעות היום. ידוע שגם קיימת זיקה בין הפרעות אלה לסיכון ללקות בשבץ, מחלות לב וסוכרת. קרוב ל-20 מיליון אמריקאים לוקים בדום נשימה.
המחקר התמקד במבנים במוח המכונים גופים פטמתיים, בגלל צורתם המזכירה שדיים קטנים. החוקרים סרקו את מוחם של 43 בני אדם הסובלים מדום נשימה בדימות תהודה מגנטית (MRI). מהשוואת תוצאות סריקת מוחם של 66 איש בקבוצת ביקורת, התברר שהיקף הגופים הפטמתיים במוחותיהם של הלוקים בדום נשימה היה קטן ב-20% בקירוב, בעיקר בחלק השמאלי.
ידוע שמבנים אלה מצטמצמים גם אצל אנשים הסובלים מבעיות זיכרון הקשורות באלכוהוליזם ובמחלת אלצהיימר.
החוקרים לא יודעים מדוע הפרעת שינה זו משפיעה על רקמות המוח, אבל מעריכים שהדבר קשור בירידה חוזרת של כמות החמצן המגיע אליו. באפיזודה של דום נשימה כלי הדם במוח מתכווצים, וכתוצאה מכך החמצן לא זורם אליהם והתאים מתים. התהליך הדלקתי, הקשור גם למחלות לב ושבץ, מגביר את הנזק לרקמות. "צמצום הגופים הפטמתיים, מלמד שהתחולל אירוע טראומטי שמתבטא באובדן משמעותי של תאים", אומר הרפר. "העובדה שבעיית הזיכרון של המטופל ממשיכה למרות הטיפול בהפרעות השינה, מצביעה על נזק מוחי ארוך טווח".
הנתונים מלמדים על חשיבות האבחון המוקדם והטיפול בדום נשימה. למרבה הצער, הטיפול היעיל ביותר הוא לחץ אוויר חיובי מתמיד, CRAP, מכונה לא ידידותית או נוחה למשתמשים. במחקר עתידי, מתכוונים חוקרי אוניברסיטת UCLA לבדוק אם תוספי ויטמין B1 עשוים לשקם את הזיכרון בלוקים בדום נשימה, באמצעות אספקת גלוקוזה לתאים ומניעת מותם.
מקור וקרדיט : מוסף הבריאות השבועי של עיתון "הארץ"